עשרה דברים שכדאי לדעת על ג’יין גודול חוקרת השימפנזים

ג’יין גודול היא המומחית הגדולה ביותר בעולם בכל הנוגע לשימפנזים.
גודול נולדה בלונדון בשנת 1934 ובילתה 45 שנים בלימוד וחקר שימפנזים בפארק הלאומי גומבה סטרים (Gombe Stream) בטנזניה. בנוסף לכך שקיבלה את עיטור האימפריה הבריטית המכובד, היא הוכתרה כ”שליחת השלום ברחבי העולם” על ידי האו”ם בשנת 2002.

גודול זכתה בפרסים רבים, ביניהם ליגיון הכבוד הצרפתי, מדליית הכבוד של טנזניה, פרס קיוטו היוקרתי מיפן ופרס טיילר להישג סביבתי. מעבר לתרומות הרבות שתורמת גודול למדע ולאיכות הסביבה, היא מנהלת חיים מרתקים ויוצאי דופן.

הנה 10 עובדות מרתקות על ג’יין גודול

1. גודול נחשפה לראשונה לשימפנזים עוד בהיותה תינוקת. אביה קנה לה במתנה בובת שימפנזה כשהייתה בת שנה, לה היא קראה ג’ובילי, שנשארה לצידה שנים רבות. עד היום, גודול שומרת את ג’ובילי בשידה שלה.

2. כילדה, גודול אהבה ספרים העוסקים בבעלי חיים ובאפריקה, בייחוד את סיפורו של ד”ר דוליטל ואת סדרת ספרי טרזן. עם זאת, גודול זלזלה במושאו הרומנטי של טרזן, ג’יין. היא תמיד חשבה שהיא תוכל להוות מושא אהבה מוצלח יותר עבור הגיבור המתנדנד בין העצים.

3. גודול צפתה מהצד בבעלי חיים מגיל צעיר. פעם אחת היא ישבה במשך חמש שעות בלול של משפחתה על מנת לצפות בתרנגולת מטילה ביצה. כשהתרנגולת הטילה סוף סוף, גודול גילתה שמשפחתה חיפשה אותה בקדחנות ואף דיווחו עליה במשטרה כנעדרת.

4. כאשר גודול סיימה את לימודיה בתיכון, היא לא יכלה להרשות לעצמה את שכר הלימוד של המכללה. במקום ללמוד, היא עבדה במשך שנים כמזכירה, מלצרית ועוזרת של יוצר סרטים.

5. גודול נסעה לראשונה לאפריקה כשהייתה בת 23 כדי לבקר חבר בקניה. שם היא פגשה אנתרופולוג מפורסם בשם ד”ר לואיס ליקי, ששכר את גודול כעוזרת האישית שלו. מאוחר יותר הוא שלח אותה לטנזניה ע”מ לצפות בשימפנזים.

6. כאשר גודול נסעה לטנזניה לראשונה בשנת 1960, ממשלת בריטניה התעקשה שתמצא לעצמה שותף לנסיעות. היה זה בלתי הולם עבורה לנסוע לבד, אז אמא שלה הצטרפה אליה למסע.

7. זמן קצר לאחר שעבדה בטנזניה, גילתה גודול שתי תגליות מהפכניות על השימפנזים: האחת היא שהם משתמשים בכלים, התנהגות שיוחסה עד אז רק לבני אדם, והשנייה היא שהשימפנזים אינם צמחוניים. בעקבות תגליות אלו, המגזין נשיונל ג’יאוגרפיק פרש את חסותו על גודול, ושלח צלם בשם הוגו ואן לוויק לתעד את עבודתה. ואן לוויק וגודול נישאו בשנת 1964.

8. גודול נכנסה לאוניברסיטת קיימברידג’ כמועמדת לתואר שלישי בשנת 1962 – אחת מתלמידי הדוקטורט הראשונים שהתקבלו ע”י האוניברסיטה ללא תואר אקדמי. היא סיימה את לימודיה בשנת 1966 עם תואר דוקטור באתולוגיה. כותרת התזה שלה הייתה “ההתנהגות של השימפנזים בתנאים טבעיים”.

9. למרות היותה ככל הנראה המומחית הגדולה בעולם לחקר שימפנזים, עבודתה של גודול לא התחמקה מביקורות. מדענים מסויימים הביעו מורת רוח מעצם העובדה שגודול קראה לשימפנזים בשמות ולא במספרים. מדענים אחרים מתחו ביקורת על השימוש של גודול בתחנות ההאכלה שנועדו למשוך את השימפנזים, בטענה שהן שיבשו את דפוסי האכילה הטבעיים ועודדו תוקפנות בקרב בעלי החיים.

10. ספריה של גודול פופולרים כ”כ שהשימפנזים המתוארים בהם הפכו להיות מוכרים בכל העולם. כאשר אחד מהשימפנזים מת, “פלו” הזקן, הלונדון טיימס אף פירסם מודעת אבל לזכרו. 

לקריאה על שמורת גומבה — https://simasafari.com/he/national_parks/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%94/